בארץ קיימות מספר רב של ספקיות סלולר, כל אחת עם רשת התקשורת שלה בהם ניתן למצוא רשת תמסורת המעבירה תעבורת נתונים בין אתרי הסלולר השונים ובין אתרי הסלולר למתגי התקשורת (כדוגמת אנטנות מיקרוגל המשדרות נקודתית מנקודה לנקודה) וכן אנטנות סלולריות בתדרים שונים שתפקידן לתקשר בין רשת התקשורת לציוד הקצה בהם ניתן למצוא בעיקר את הטלפונים הסלולריים (אנטנות המשדרות לסקטור רחב יותר, לרוב של 120 מעלות).
ארגון הבריאות העולמי (WHO) קבע כי רמת החשיפה המרבית המותרת של בני אדם לקרינה בתחום הרדיו, בתדרים 800MHz – 2GHz היא 400mW/cm² – 1,000mW/cm² לפי נוסחה f/2. סף זה אומץ ע"י המשרד להגנת הסביבה כסף בריאותי.
הסף הבריאותי מגדיר מהי החשיפה המזערית המבטיחה שלא יגרם נזק בריאותי. הסף נקבע תוך התייחסות לתופעות השליליות הידועות והתייחסות לאוכלוסיות הרגישות ביותר כמו ילדים, חולים, מבוגרים ועוד.
הסף הבריאותי שנקבע על ידי המשרד להגנת הסביבה, מבוסס על המלצות הוועדה להגנה מפני קרינה בלתי מייננת (ICNIRP 1998) הפועלת בארגון הבריאות העולמי. המלצות ICNIRP אינן מתייחסות לתופעות שליליות שקיומן מוטל בספק מדעי או לתפיסת הציבור הרחב בכל מדינה ומדינה בנוגע למושג סיכון. הסף הבריאותי מתייחס לחשיפה אקוטית (קצרת מועד) בלבד.
קרינת הרקע בבית מגורים טיפוסי בסביבה עירונית אינה עולה על 5 מיקרו-וואט לסמ"ר.
המשרד להגנת הסביבה קבע סף סביבתי לחשיפה במקומות בהם שוהים אנשים ברציפות לאורך זמן כגון בתוך בתים, משרדים וכד'. סף זה עומד על עשירית מהסף שקבע ארגון הבריאות העולמי.
לגבי אזורים שאינם מאוכלסים ברציפות לאורך זמן, כגון גני שעשועים ופארקים ציבוריים, הסף הסביבתי הינו 30% מהסף שנקבע ע"י ארגון הבריאות העולמי.