מהי בנייה ירוקה?
בנייה ירוקה הינה בנייה ידידותית לסביבה ובריאה לדייר ולמשתמש, היא מעודדת חיסכון בחשמל ובמים, מעודדת מחזור פסולת ושימוש בתחבורה ציבורית ומעלה את תנאי המחיה של המתגוררים בבניין.
הבנייה הירוקה נועדה ליצור סביבת שהייה (מגורים/עבודה ועוד) בריאה ונוחה מתוך הימנעות, ככל האפשר, מפגיעה במשאבים טבעיים מתכלים ובאיכות הסביבה. בנייה ירוקה באה לידי ביטוי בשימוש בחומרים ידידותיים לסביבה ובחומרים ממוחזרים ובתכנון שיאפשר חיסכון מרבי באנרגייה.
בנייה זו היא המרכיב המבני של תכנון בר קיימה. פיתוח בר קיימה הוגדר בדוח ברוטלנד (דוח הוועידה העולמית לסביבה ופיתוח, 1987): "הבטחת מילוי צורכי ההווה בלא סיכון יכולתם של הדורות הבאים לספק את צורכיהם שלהם". נדבך משמעותי בהגדרת הבנייה הירוקה בישראל הוא התקן הישראלי לבנייה ירוקה, ת"י 5281 – בנייה בת קיימה.
התקן נבדק בידי מעבדות מאושרות ומוסמכות.
אנו מספקים שרות של ייעוץ וליווי בנייה ירוקה באופן מלא.
העבודה מתבצעת מצד אחד מול היזם, עימו נסגר מודל הניקוד עבור הפרויקט, ומהצד השני מול מכון ההתעדה המאשר ומפקח על יישום מודל הניקוד בפועל.
מודל הניקוד נע בין כוכב 1 (מינימום של 55 נק' לבניין חדש/תוספת) ועד 5 כוכבים (מינימום של 90 נק' לבניין חדש/תוספת).
תפקידנו לקשר בין התכנון ומול הביצוע תוך הקפדה על כלל ההיבטים והדרישות אותן התקן מחייב.
העבודה שלנו ככרוכה בעבודה שוטפת מול גורמי היעוץ השונים המעורבים בפרויקט, כמו כן מול האדריכל וקבלן הבנייה.
באתר העבודה מתבצעים מספר ביקורים מתוכננים, במספר שלבים הפרויקט ע"מ לוודא שאכן התכנון מיושם בפועל.
התקן הישראלי לבנייה ירוקה ת"י 5281
התקן מחולק לתשעה תחומים שלגביהם נקבעו מדדים המבחינים מהי בנייה ירוקה.
התקן ערוך כסדרה של חלקים המתאימים לסוגי מבנים שכיחים.
בכל חלק קבועים הפרמטרים של בנייה ירוקה שבהם נדרשים לעמוד מבנים ומתחמים דוגמת בנייני מגורים, משרדים, מוסדות חינוך, אכסניות ובתי מלון, מוסדות בריאות, מסחר והתקהלות ציבורית, בנייני גרעין ומעטפת ומבני תעשייה.
בדומה לתקנים מקבילים בעולם, התקן מבוסס על שיטה של צבירת נקודות בזכות ועמידה בתנאי סף מתחומים שונים:
- אנרגיה (ביו אקלימית + מערכות)
- קרקע
- מים
- חומרים
- בריאות ורווחה
- פסולת
- תחבורה
- ניהול אתר בנייה
- חדשנות
תקן זה מתייחס לרוב סוגי המבנים בישראל בבנייה חדשה ביניהם:
בנייני מגורים, בנייני משרדים, מוסדות חינוך, אכסון תיירותי, מוסדות בריאות, התקהלות ציבורית וכן מבנים העומדים בפני שיפו או תוספת בנייה.
חיוב הבנייה בתקן צפוי להביא לצמצום של פליטות גזי החממה ממבנים, לצמצום של כ-30% בצריכת החשמל ולצמצום בכמות הפסולת. כמו כן הוא צפוי להעלות את רמת איכות החיים בזכות שימוש בחומרים ידידותיים יותר לסביבה ולאדם.
התקן עומד לבחינה מחודשת בכל שנתיים כדי לשמור על עדכניותו ולשם הטמעת עדכונים מהשטח.